אז מה באמת שמים לכם בחומוס

shutterstock_216995659 LR

סלטי החומוס והטחינה הארוזים נהנים מדימוי ביתי ובריאותי, אף שמדובר במוצרים מתועשים עם כמויות בלתי מבוטלות של שומן ונתרן ■ בדיקת המרכיבים של כמה מהמותגים המובילים בתחום מגלה פערים משמעותיים בערכים התזונתיים ■ צבר מובילה במכירות, אבל גם באחוזי השומן בחומוס הקלאסי; אחלה הכי מומלצת בחומוס, בחציל במיונז ובסלט כרוב אדום

רינה רוזנברג | 08.03.2011 06:49

ישראלים אוהבים חומוס – בפיתה, בצלחת, בבית או בחוץ. היצרניות מודעות לכך ולצד סלטי החומוס הרגיל שנמכרים ברשתות וזוכים לפופולריות הרבה ביותר, הן מציעות לצרכנים חומוס עם תוספות ובמרקמים וטעמים שונים. מי שעומד מול מדפי הקירור במחלקת הסלטים הארוזים עלול להיקלע לדילמה מול מגוון המוצרים והמותגים.

לפי נתוני מכון נילסן, קטגוריית סלטי החומוס הארוזים החזיקה ב-2010 בהיקף מכירות של 384 מיליון שקל. מדובר בהיקף מכירות גבוה משאר קטגוריית הסלטים הארוזים, שמסתכם ב-360 מיליון שקל. בשני המקרים חברת צבר מובילה את השוק: בקטגוריית החומוס היא מחזיקה ב-43.8% מנתח השוק לעומת אחלה שמחזיקה ב-30.6%, וגם בקטגורייה שאר הסלטים הארוזים היא מובילה על פני המתחרות ומחזיקה ב-36.6%, לעומת אחלה שמחזיקה ב-23.1%.

השוני בין הסלטים לא מסתכם רק בטעם ובשם המותג או המוצר, אלא גם בערכים התזונתיים. אם בקטגוריית מוצרים אחרים, כמו גבינה או מעדנים, שיעור השומן או כמות הקלוריות מופיעים על גבי האריזה באופן בולט הרי שבקטגוריית הסלטים המוכנים רק הצרכנים הקפדניים שיטרחו להסתכל בסימון התזונתי ימצאו מידע זה, ויגלו פערים גדולים בין המוצרים.

אז למה כדאי לשים לב כשקונים סלטים מוכנים, ואיזה מבין המוצרים עדיף מבחינה תזונתית על פני האחרים?

בחרנו את סלטי החומוס והסלטים הארוזים המובילים במכירות לפי נתוני מכון נילסן, שאותם ניתן להשוות בין החברות השונות, והצגנו את הערכים התזונתיים והרכיבים שלהם לשתי דיאטניות בכירות: מיכל סוקמן ממכבי שירותי בריאות ועינת מזור משירותי בריאות כללית. הדיאטניות לא ידעו באילו מותגים או היצרניות מדובר.

בנוסף, בדקנו את המחירים של המוצרים השונים. המחירים בענף הסלטים הארוזים משתנים מחברה לחברה באופן מהותי. מעדני מיקי מציעים את המחיר הנמוך ביותר לפי 100 גרם. את המחירים הגבוהים ביותר תמצאו בסלטים של חברת משני, שגם האריזות שלה הן הכי קטנות (300 גרם). בקטגוריית סלטי החומוס, חברות צבר, אחלה ומיקי מציעות אריזות חיסכון של קילו, שמורידות את המחיר ל-100 גרם ולכן מחירן משתלם יותר. עם זאת, צריך לזכור שאריזת חיסכון לא משתלמת לכל אחד, מכיוון שייתכן שבסופו של דבר חלק גדול מהתכולה יגיע לפח.

באופן כללי אפשר לומר שלמרות התדמית הביתית של הסלטים המוכנים, עדיין מדובר במוצרים מתועשים עם כמויות נתרן ושומן גבוהות יחסית לתחליפים ביתיים טריים. הסלטים הארוזים מכילים חומרים משמרים, ובחלק מהמקרים נעשה בהם שימוש בשמנים בעלי איכות תזונתית נמוכה. אם כבר בחרתם באפשרות התעשייתית, ממליצות הדיאטניות לשים לב לכמה עניינים חשובים.

1. יש הבדלים מהותיים בין המוצרים באחוזי השומן – חומוס חלק של אחלה מכיל 15.8% שומן, לעומת החומוס החלק של צבר שמכיל כמות כמעט כפולה – 29%. גם בסלטים אחרים אפשר לראות הבדלים מהותיים: סלט חציל קלוי של צבר ואחלה מכילים כ-8.5% שומן, לעומת זה של חברת משני שמכיל רק 2.9%. הכרוב האדום במיונז של חברת אחלה מכיל 11.8% שומן, לעומת זה של חברת מיקי, ששיעור השומן בו כפול – 23%.

היצרניות המובילות, צבר ואחלה, ניסו בעבר לשווק סדרת מוצרי לייט לציבור אך שנה לאחר ההשקה ירדו המוצרים מהמדפים. הסיבה לכך היא כנראה תפישת המוצר לייט כפחות טעים. לראיה, חומוס אחלה לייט של אותה סדרה הכיל 13% שומן ולא שרד את מבחן הציבור, לעומת חומוס אחלה הרגיל שנמצא בראש רשימת המוצרים הנמכרים ומכיל רק 2.8% שומן יותר.

"חומוס הלייט שלנו לא הפסיד במבחני הטעם. אנחנו מאמינים שהתפישה של המוצר כלייט גרמה לצרכן לחשוב שהוא פחות טעים", אומר אלי איצקין, מנכ"ל חטיבת שטראוס מזון טרי. "בדיעבד, מהלך הלייט היה מהלך לא נכון. ולכן כשהורדנו את אחוזי השומן לרמה דומה החלטנו שלא לקרוא למוצר לייט".

איצקין אומר כי לא רק מי ששומר על גזרתו צריך לאכול מוצרים עם אחוזי שומן נמוכים, ולכן החברה הפחיתה את כמויות השומן כבר לפני שנתיים. "החומוס שלנו הכיל כ-24% שומן והפחתנו אותו ל-16%. בנוסף, התחלנו להשתמש בכל הסלטים שלנו בשמן קנולה במקום בשמן סויה. התפישה שלנו היא שאם בסלטים יהיו מרכיבים בריאים יותר – הם יהיו טעימים יותר". הפיתוח נמשך כשנה כי החברה נאלצה לתמודד עם האתגר שבשמירת הטעם, למרות השימוש במתכון החדש.

גם בחברת צבר תוכלו למצוא, בין היתר, חומוס הממותג "בטעם של פעם", המכיל 15% שומן. מהבדיקה שערכנו סלטי חומוס חלקים אחרים כמו של מיקי ומשני, מכילים אף הם 15%-18% שומן.

2. שימו לב לשיעור חומר הגלם העיקרי במוצר, לעומת רכיבים אחרים – כדאי שהמוצר יכיל כמה שיותר מחומר הגלם העיקרי וכמה שפחות תוספות, כמו שמן ומים. חלק מהיצרניות, כמו אחלה וצבר, סימנו את כמות המרכיב העיקרי במוצר, שמגיע עד 50%, לעומת מיקי ומשני שלא התייחסו לכך על גבי האריזה. סוקמן ומזור ממליצות גם לבדוק את שיעור הרכיבים האחרים במוצר שעלול להשפיע על הערך התזונתי הכולל שלו. לדוגמה, במקרה של סלטי כרוב אדום או חציל על בסיס מיונז, הן ממליצות לבחור במוצר עם כמות המיונז הפחותה ביותר, במידה שזו מצויינת, שלרוב גם משפיעה על שיעור השומן במוצר.

"סלט חצילים דל שומן יכול להוות תחליף לממרח ללחם, אך סלטי החציל במיונז המתועשים אינם דלי שומן ומציעים 15%-28% שומן", מסבירה סוקמן. "ברגע שלוקחים ירק שנחשב מזון בדרגת בריאות גבוהה יחסית ומוסיפים לו מיונז, שנחשב מוצר בעל דרגת בריאות נמוכה יותר – הורסים את הירק". בנוסף, "היצרניות מוסיפות לכרוב האדום סוכר, רכיב שלא אמור להופיע בו. חולי סוכרת צריכים להיות מודעים לתכולת סוכר זו. אנשים שבודקים את רמות הסוכר שלהם הרבה פעמים לא מבינים למה רמות הסוכר עולות אחרי שהם אוכלים מוצרים כאלה".

3. שימו לב לכמויות הנתרן (מלח) במוצר – אחד הערכים התזונתיים הבעייתיים במזון המתועש הוא כמות הנתרן (מלח) הגבוהה המצויה בו. צריכת כמויות נתרן גבוהות במשך תקופה ארוכה עלולה לגרום למחלות לב, בעיות בכלי דם, טרשת עורקים ועוד. ברוב קטגוריות הסלטים ערכי הנתרן הם 300-500 מ"ג, בעוד שמוצר דל נתרן מכיל 100 מ"ג נתרן ל-100 גרם.

אמנם במרבית המקרים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בערך זה בין מוצר של חברה אחת לבין מתחרתה, אך בקטגוריית הטחינה, לדוגמה, נמצא הבדל משמעותי: הטחינה של צבר מכילה 530 מ"ג נתרן ל-100 גרם, לעומת טחינה של משני המכילה 344 מ"ג לאותה כמות. גם בחציל הקלוי נמצאו פערים – המוצר של אחלה מכיל 681 מ"ג נתרן ל-100 גרם, לעומת הסלטים של צבר ומשני, שבהם כמות הנתרן היא 350-380 מ"ג.

4. בררו איזה שמן הוסיפו לחומוס – באופן כללי, לחומוס לא אמורים להוסיף שמן בכלל, אלא רק מים וטחינה שאמורות לייצר את המרקם המוכר של החומוס. אך מכיוון שטחינה יקרה יותר משמן, במרבית מוצרי החומוס תמצאו גם שמן ברשימת הרכיבים. השאלה היא באיזה סוג של שמן מדובר.

רק בסלטי אחלה נעשה שימוש בשמן קנולה, שנחשב בריא יותר באופן יחסי, ואילו במוצרים של שאר היצרניות מדובר בשמן צמחי. סוקמן ומזור מציינות כי עם סימון כזה אין כל דרך לדעת באיזה שמן מדובר, וייתכן שנעשה שימוש בשמן סויה, הנחשב נחות מבחינה בריאותית.

מצבר נמסר בתגובה: "צבר מחויבת להגיש לצרכן חומוס טעים ואותנטי, הדומה בטעם ובמרקם לחומוס הנמכר בחומוסיות. הצלחתה במשימה זו היא שהפכה אותה למובילת שוק בלתי מעורערת בשמונה השנים האחרונות. כמובילת שוק, צבר מציעה כ-20 סלטי חומוס שונים בטעם, במרקם, בתיבול וגם באחוזי שומן. לדוגמה: חומוס בטעם של פעם המכיל 15.5% שומן, חומוס אבו מאהר המכיל 13% שומן, חומוס ירושלמי המכיל 28% שומן וחומוס רגיל המכיל 29%. המגוון הרחב מבטיח כי כל צרכן יבחר את החומוס הטוב ביותר על פי העדפותיו".

ממעדני מיקי נמסר בתגובה: "חברת מעדני מיקי משקיעה מאמצים רבים לקלוע לטעמם ולדרישותיהם של כלל הלקוחות, במתכונים העשויים מרכיבים הקובעים את הטעם הביתי המיוחד של הסלטים. כך לגבי סלט הכרוב האדום והחציל במיונז".

 

לכתבה המקורית